דיכאון בגיל השלישי

את הקלישאה הידועה לפי יש קשר הדוק בין הגוף לנפש ממש אין צורך להציג, אבל המחקרים מוכיחים בבירור שהריקוד הוא כלי טיפולי נפלא שמפחית תסמינים של דיכאון. למעשה, הוא כל כך יעיל בהקלה על התסמינים, שהוא נחשב לאמצעי התערבות יעיל שיכול לסייע בהתמודדות עם התסמינים של מחלת הפרקינסון שאינם תסמינים מוטוריים*. המחקר הזה, אם נודה באמת, לא מאוד מפתיע אותנו.

הרי לריקוד יש לא מעט יתרונות, ובוודאי כאשר מדובר בריקוד בקבוצה. התנועה משפרת את הכושר ואת היציבה, הריקוד מסייע בהגדלת טווח התנועה, לימוד התנועות משמעותי לשיפור הזיכרון , והקבוצה היא הדובדבן שבקצפת, או הפאייט בחליפת הריקודים. היא מעניקה לנו את התחושה שאנחנו לא לבד, ואין כמו קהילתיות ומרחב עוטף כדי להפיג את הבדידות ולרומם את מצב הרוח.

דמיינו לעצמכם את הרחבה המלאה, את הצלילים שממלאים את האולם ואת החיוכים על פניהם של הרקדנים והרקדניות. אלה לא רקדנים מקצועיים, וחלקם גילו את קסמו של הריקוד רק לאחרונה, אבל כולם מבינים היטב שמדובר בכלי נפלא שיכול לשנות חייהם, להשפיע על התפקוד, וכן, גם להפחית דיכאון וחרדה – ולהעלות את מצב הרוח.

הרי הריקוד והתנועה, וגם הפעילות החברתית הנלווית, הם אלה שמעלים את רמות הסרוטונין, וכך משפרים את מצב הרוח וגם את בריאות הלב וכלי הדם. במובן הזה הריקוד מציע לחולי פרקינסון טיפול טבעי  מיוחד במינו, כזה שמשלב בין תנועה, מוזיקה וחֶבְרָה טובה. הוא תורם לשיווי המשקל, משפיע על הגמישות ועל הקואורדינציה, ומפחית תסמינים אופייניים כמו נוקשות, למשל. 

לכן ההצטרפות לקבוצת ריקוד המיועדת לבני ובנות הגיל השלישי, היא צעד חשוב שיכול להאט משמעותית את קצב ההתפתחות של המחלה, וגם להפחית תסמינים של דיכאון וחרדה שמוכרים היטב לרבים מהחולים.